הפארק הלאומי מסה ורדה הוקם בשנת 1906 כדי לשמר את המורשת הארכיאולוגית של אנשי הפואבלו הקדמונים שחיו כאן למעלה מ-700 שנה, משנת 600 עד 1300 לספירה. כיום, הפארק מגן על כ-5,000 אתרים ארכיאולוגיים ידועים, כולל 600 בתי מגורים במצוקים. אתר ייחודי זה מופיע כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו והוא אחד המפורסמים והשמורים ביותר בארצות הברית.
האתרים הארכיאולוגיים יוצאי הדופן, שכונו בעבר חורבות, בנוף מסה ורדה מעידים ברהיטות על ההיסטוריה והמסורות התרבותיות העתיקות של האינדיאנים. הם משמשים כקישור מוחשי בין אורח החיים בעבר להווה של אנשי הפואבלו בדרום מערב ארצות הברית. אבותיהם של אנשי הפואבלו, הידועים גם כ-Ancestral Puebloans או Anasazi, בנו את בתי המגורים הללו על הצוקים מסוף המאה ה-12 עד תחילת המאה ה-13. בנוסף, כפרים פרהיסטוריים רבים וממצאים ארכיאולוגיים על פסגות ההרים קשורים לעבר הפרהיסטורי של צפון אמריקה.
המאפיין המפורסם והמסקרן ביותר של הפארק הלאומי מסה ורדה הוא מגורי הצוקים. לאחר שאיכלסו את פסגת ההר במשך כשש מאות שנים, החלו אבות פואבלו לבנות מבנים מתחת לצוקים התלויים של מסה ורדה, החל מיחידות אחסון של חדרים בודדים ועד כפרים שלמים עם למעלה מ-150 חדרים. עשרות שנים של חפירות ועבודת מחקר מדוקדקת ממשיכות להשאיר שאלות רבות ללא מענה, אך הן הראו לנו שאנשי הפואבלו הקדומים היו בעלי מלאכה מיומנים שיכולותיהם וידעם עזרו להם לשרוד.
ציד, יצירה פראית וטיפוח גידולים חקלאיים כמו תירס, שעועית ודלעת היו העיסוקים העיקריים של העם הקדום.
בצורת קשה שנמשכה בין 1130 ל-1180 לספירה הביאה לירידה מהירה באוכלוסייה בחלקים רבים של אגן נהר סן חואן, במיוחד בקניון צ'אקו. אנשים היגרו יותר ויותר למסה ורדה, מה שהוביל לגידול משמעותי באוכלוסייה באזור ולהופעתם של יישובים גדולים בהרבה עם אוכלוסיות שנעות בין שש לשמונה מאות אנשים. הדבר הגביל את הניידות של תושבי מסה ורדה, שנהגו להעביר את מגוריהם בהתאם למקום בו גידלו את מזונם. עם אוכלוסייה גדלה, הם נאלצו להשקיע יותר ויותר מאמצים בחקלאות. גידול האוכלוסיה הביא גם לכריתת יערות מסיבית, והקטינה את בית הגידול לצמחי בר ובעלי חיים רבים עליהם הסתמכו תושבי מסה ורדה. זה החמיר עוד יותר את התלות שלהם בגידולים מבויתים, שהיו רגישים לבצורת.
עד שנת 1285 לספירה, לאחר תקופה של חוסר יציבות חברתית ואקולוגית שנגרמה על ידי סדרה של בצורת קשה וממושכת, אנשים נטשו את האזור ועברו דרומה לאזורים באריזונה ובניו מקסיקו, כולל ריו צ'מה, רמת פאג'אריטו וסנטה פה.
כיום, הפארק הלאומי מסה ורדה מספק הזדמנות ייחודית לראות בתי מגורים עתיקים ממקור ראשון ולשקוע באווירת החיים הפרימיטיביים. לחובבי טיולים, הפארק מציע שבילים מבוססים המאפשרים למבקרים להעריך במלואה את יופיו של האזור.
